פסק-דין בתיק ה"פ 9727-09-08

התביעה ורקע כללי

1. ענינה של התובענה, תחרות בין נושים של חברה שרכשה מכונות ולא שילמה מלוא התמורה עבורן, וזכות הקדימה להפרע מתוך המכונות שנתפסו ונמכרו, בהסכמה, במהלך ניהול התיק.

תחרות הנשייה היא בין המבקשת הטוענת לבעלות על המכונות מכוח תניית שימור בעלות בהסכם למכירת אותן מכונות לחברה החייבת, לבין בנקים/המשיבים, שרשמו שעבודים על המכונות ברשם החברות, במועדים שלאחר הרכישה, להבטחת הלוואות ואשראי שהעניקו לחברה החייבת.

2. המבקשת עוסקת בשיווק, ומכירת מכונות לעיבוד מתכת, ומכרה, על-פי הטענה, לחברת י.פ מערכות מורכבות בע"מ (להלן: " י.פ") מספר מכונות בהן מכונת כיפוף ומכונת ניקוב- המכונות מושא התביעה. בין הצדדים נחתם הסכם ב-15/5/07 (להלן: החוזה").

אין חולק כי בזמן החתימה על החוזה שמה של י.פ היה: זיוודי ארגון בע"מ, ובמעמד החתימה או סמוך לו, שלמה י.פ למבקשת סך במזומן של 300,000 ש"ח והיתרה נמסרה לה באותו מעמד ב- 24 שיקים דחויים ע"ס 23,732 ש"ח כל אחד, שיקים שלימים החלו לחזור מחמת אי כיסוי מספיק.

3. המשיבים שרשמו שעבודים על המכונות כבטוחות, פתחו תיקי הוצאה לפועל נגד י.פ בגין חובותיה להם, ובמסגרת זו נקטו בהליכי מימוש משכון, לרבות צו לתפיסת המכונות.

4. בהמרצת הפתיחה המונחת בפני, עותרת המבקשת לקבל סעד הצהרתי, הקובע כי היא היתה בכל המועדים הרלבנטים לתובענה, הבעלים היחיד והבלעדי במכונת הכיפוף ומכונת הניקוב וכי אין תוקף למשכון שנעשה לטובת הבנקים/משיבים 1,2.

5. במסגרת התובענה ביקשה המבקשת גם סעד זמני של עיכוב הליכי ההוצל"פ, ולבקשתה, ועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים, ניתן צו עיכוב ארעי.

6. ביום 30/11/08, במהלך הדיון בבקשה לסעד הזמני, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, ולפיה הצו הזמני לעיכוב ההליכים יבוטל, כונסת הנכסים תמשיך בהליכים למכירת שתי המכונות והתמורה תופקד בקופת בית המשפט. כן הוסכם שבית המשפט יכריע בשאלה המשפטית המונחת בפניו בתיק העיקרי, היינו טענת הבעלות של המבקשת.

7. ביום 22/12/08, המועד האחרון להגשת סיכומי המבקשת, הודיעה באת כוחה כי היא אינה מעוניינת עוד בהשבת המכונות/התמורה שתושג ממכירתן, לאחר שהמשיבים גרמו בתחזוקה ירודה ורשלנית לירידת שוויין, וכי בדעתה לתקן את התביעה ולהפכה לתביעה כספית של ערך המכונות במצבן התקין כפי שנמסרו לכונסת, תביעה שתיתמך בחוות דעת מומחה. עוד הוסיפה ב"כ המבקשת בהודעתה (סעיף 27), כי נוכח האמור, שאלת הסעד ההצהרתי על בעלות במכונה אינה רלבנטית עוד.

לאור הודעת המבקשת, הורתי בהחלטה מיום 23/12/08 על ביטול ההסדר הדיוני בדבר הגשת סיכומים ולמען הסר ספק הבהרתי כי הכונסת רשאית להמשיך בהליכי המימוש.

בפועל, הליכי ההוצל"פ נמשכו, המכונות נישומו ע"י שמאי ואף נמכרו לאחר התמחרות עפ"י צווי מכר מיום 23/9/08.

ביום 16/2/09, ולאחר שהתביעה לא תוקנה, חרף ההזדמנות שניתנה לה, ניתן פסק דין למחיקת התביעה בשל הפיכתה בנסיבות הענין לתיאורטית גרידא תוך שהשארתי פתח בכך שלא דחיתי אלא מחקתי את התביעה כדי לאפשר הגשת תביעה כספית בה יכומת הנזק, ככל שיוכח.

על פסק הדין הוגש ערעור. ערכאת הערעור הציעה להחזיר את התיק לצורך הכרעה בבעלות בהתאם לטענות שבהמרצה והצדדים קיבלו המלצתה.

בהתאם, אכריע בשאלת הבעלות. ההכרעה תהא בכל מקרה תיאורטית-אקדמית, שכן המכונות, כזכור, כבר נמכרו זה מכבר בהסכמה, ומאידך אין בפני תביעה כספית ששולמה אגרה בגינה.

טענות המבקשת

8. בהמרצת הפתיחה טוענת המבקשת כי לקוחה שלה, חברה בשם א.ג.מ תפן בע"מ (להלן: " אגם תפן"( רכשה ממנה בעבר מכונת ניקוב ומכונת כיפוף (המכונות מושא התביעה) ועוד 4 מכונות.

בשלב כלשהו, ביקשה י.פ. לרכוש את אותן מכונות שהיו בבעלות אגם תפן.

תחת מכירת המכונות מאגם תפן לי.פ בעסקה ישירה, נערכו, לטענת המבקשת, 2 הסכמי back to back, האחד בין אגם תפן למבקשת לפיו תמכור הראשונה את המכונות למבקשת, והשני לפיו המבקשת תמכור לי.פ את אותן מכונות, בתוספת עמלה בשיעור 10% מהמחיר שקנתה, כאשר התשלום בגין המכונות ייעשה במקביל.